<h1>ספר עזרת נשים — שער שני</h1>
<h2>דף ב.</h2>
האשה משנתארסה אסורה לבעל עד שתכנס לחופה. והבא עליה בבית חמיו לוקה מדרבנן, עד שיביאנה אל ביתו ויתיחד עמה. וייחוד זה נקרא כניסה לחופה, ונקרא נשואין בכל מקום. שבע ברכות שצריך לברך בבית החתן קודם נשואין הם אלו, בורא פרי הגפן, שהכל ברא לכבודו, יוצר האדם, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עד עד בא"י יוצר האדם, שוש תשיש ותגל עקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה בא"י משמח ציון בבניה, שמח תשמח רעים אהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם בא"י משמח חתן וכלה, בא"י אמ"ה אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה אהבה ואחוה ושלום וריעות מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון קול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם בא"י משמח חתן עם הכלה. וברכת חתנים בעשרה וחתן מן המנין. אירס וברך ברכת חתנים ולא נתיחד עמה בביתו עדין היא ארוסה, שאין הברכה עושה נשואין אלא כניסה לחופה. אירס וכנס לחופה ולא בירך ברכת חתנים, נשואה גמורה היא, וחוזר ומברך לאחר זמן. הנדה לא תנשא עד שתטהר, ואם עבר ונשא ובירך אינו חוזר ומברך.
